Vayedaber

Souccah

Daf 20a

משנה: נִסּוּךְ הַמַּיִם שִׁבְעָה כֵּיצַד. צְלוֹחִית שֶׁל זָהָב מַחֲזֶקֶת שְׁלשֶׁת לוּגִּין הָיָה מְמַלֵּא מִן הַשִּׁלוֹחַ. הִגִּיעוּ לְשַׁעַר הַמַּיִם תָּֽקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָֽקְעוּ. עָלָה בַכֶּבֶשׁ וּפָנָה לִשְׂמֹאלוֹ וּשְׁנֵי סְפָלִים שֶׁל כֶּסֶף הָיוּ שָׁם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שֶׁל סִיד הָיוּ אֶלָּא שֶׁהָיוּ מוּשְׁחָרִין מִפְּנֵי הַיָּיִן. וּמְנוּקָּבִין כְּמִין שְׁנֵי חוֹטָמִין דַּקִּין אֶחָד מְעוּבֶּה וְאֶחָד מֵידַק כְּדֵי שֶׁיְּהוּ כָּלִים בְּבַת אֶחָת. מַעֲרָבִי שֶׁל מַיִם וּמִזְרָחִי שֶׁל יָיִן. עֵירָה שֶׁל מַיִם בְּתוֹךְ שֶׁל יַיִן אוֹ שֶׁל יַיִן לְתוֹךְ שֶׁל מַיִם יָצָא. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר בַּלּוֹג הָיָה מְנַסֵּךְ כָּל שְׁמוֹנָה. וְלַמְנַסֵּךְ אוֹמְרִים לוֹ הַגְבֵּהַּ אֶת יָדֶךָ שֶׁפַּעַם אַחַת נִיסֵּךְ עַל רַגְלָיו וּרְגָמוּהוּ כָל הָעָם בְּאֶתְרוֹגֵיהֶם:

Traduction

Les libations d’eau (100)On sait combien ce dtail crmoniel du culte au Temple, dont il est question aussi au prcdent vol. (t. V, et 315), avait son analogue en Egypte. Voir Chabas, Notice sur une table libations de la collection de M. E. Guimet, au Compte-rendu du avaient lieu 7 jours, de la façon suivante: On prenait une bouteille en or d’une contenance de 3 loug, que l’on remplissait à la fontaine voisine, dite Siloé. En arrivant à la porte de l’eau, on sonnait des coups rapides et prolongés. En montant l’escalier de l’autel, on tournait à gauche, où se trouvaient deux bassins d’argent; selon R. Juda, ils étaient couverts de chaux; seulement, ils paraissaient plus foncés, à cause du vin que l’on y versait. Ils étaient perforés de deux petits trous comme des narines, dont l’un était plus grand que l’autre, de façon que les liquides versés s’écoulent en même temps (101)Le vin, plus pais que l'eau, s'coule plus lentement orifices gaux.. Le trou à l’ouest était celui de l’eau, et à l’est celui du vin. Si par mégarde on a versé l’eau dans le trou du vin, ou le vin dans celui de l’eau, le devoir est considéré comme rempli. R. Juda dit: un seul loug suffisait aux libations à opérer 8 jours. On engageait celui qui versait à lever haut la main, afin de bien laisser voir qu’il répand le liquide dans le bassin (non à terre, à la façon des Sadducéens); car, un jour, l’officiant versa la libation à ses pieds, et tout le peuple le lapida avec les cédrats.

Pnei Moshe non traduit

מתני' ניסוך המים שבעה כיצד. כמה הוא הניסוך ומאין היו ממלאין:

צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגין. כפי הפחות שבנסכים שהוא רביעית ההין לכבש:

היה ממלא מן השילוח. הוא מעין הסמוך לירושלים דכתיב ושאבתם מים בששון ממעיני הישועה:

הגיעו לשער המים. אחד משערי העזרה נקרא כן על שם שבו מכניסין צלוחית מים של ניסוך החג:

תקעו והריעו ותקעו. דכתיב ושאבתם מים בששון:

עלה בכבש שהוא לדרומו של מזבח ופנה לשמאלו. שהנסכים נעשים בקרן מערבי' דרומית וכשהוא פונה לשמאלו היא הראשונה:

ושני ספלים של כסף היה שם. ואין בזה משום מעלין בקדש ולא מורידין שהוא מערה מצלוחי' זהב המקודשת לתוך של כסף משום דאותן ספלים היו קבועין בסיד על המזבח ונחשבים כגופו של מזבח ולאו כלים נינהו והרי זה כלבונה שהיתה בבזיכים של זהב והיו מקטירן על מזבח החיצון של נחשת:

ר' יהודה אומר של סיד היו אלא שהיו מושחרין פניהם מחמת יין ודומין לכסף שהוא שחור מן הסיד דמכיון דתנינן לקמן עירה של יין לתוך של מים ושל מים לתוך של יין יצא מושחרין שניהן:

ומנוקבין הספלין כמין שני חוטמין דקין. חוטם אחד בספל א' ונקב אחד בחוטמו והכהן מערה בפי הספלים והנסכים יורדין ומקלחין דרך החוטמין על גב המזבח ובמזבח היה נקב שבו היין והמים יורדין לשיתין של מזבח בהן נקובין וחלולין ועמוקין מאד:

אחד מעובה וכו' אחד מהנקבים מעובה ביותר מחבירו והוא אותו של יין והא' שהוא דק הוא של מים כדי שיהיו שניהן כלין בבת אחת לפי שהמים ממהרין לצאת יותר מן היין מפני שהיין יותר עב ומתאחר לצאת לפיכך היה הנקב של יין מעובה והנקב של מים דק כדי שיהיו כלים בבת אחת:

מערבי של מים ומזרחי של יין. שהספלים היו נתונין אצל הקרן סמוכים זה אצל זה וזה לפני זה האחד לצד מערב המזבח והאחד לפנים הימנו דהיינו מזרח:

ר' יהודה אומר בלוג היה מנסך כל שמונה. בתרתי פליג את''ק דקאמר ג' לוגין וא הו קאמר בלוג ואשבעה דקאמר ת''ק ואיהו קסבר אף בשמיני מנסכים מים ואין הלכה כר''י:

הגבה את ידך. כדי שיהא נראה אם תתן מים בספל לפי שהצדוקים אינם מודים בניסוך המים ופעם אחת נסך צדוקי אחד על רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהן וזה ללמד שאין ניסוך המים נוהג אלא בשחר בשעת נטילת לולב:

סוּכָּה שִׁבְעָה כֵּיצַד. גָּמַר מִלּוֹכַל לֹא יַתִּיר סוּכָּתוֹ אֲבָל מוֹרִיד הוּא אֶת הַכֵּלִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָן בִּשְׁבִיל כְּבוֹד יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן. רִבִּי אַבָּא בַּר כָּהֲנָא רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. צָרִיךְ אָדָם לִפְסוֹל סוּכָּתוֹ 20a מִבְּעוֹד יוֹם. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. צָרִיךְ לְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. קִידֵּשׁ בְּבַיִת זֶה וְנִמְלַךְ לוֹכַל בְּבַיִת אַחֵר מְקַדֵּשׁ. רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בְשֵׁם רַב (הוֹשַׁעְיָה). מִי שֶׁסּוּכָּתוֹ עָרֵיבָה עָלָיו מְקַדֵּשׁ בְּלֵילֵי יוֹם טוֹב הָאַחֲרוֹן בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְעוֹלֶה וְאוֹכֵל בְּתוֹךְ סוּכּוֹתוֹ. אָמַר רִבִּי אָבוּן. וְלָא פְלִיגִין. מַה דְאָמַר רַב. בְּשֶׁלֹּא הָיָה בְדַעְתּוֹ לוֹכַל בְּבַיִת אַחֵר. מַה דְאָמַר שְׁמוּאֵל. בְּשֶׁהָיָה בְדַעְתּוֹ לוֹכַל בְּבַיִת אַחֵר. אָמַר רִבִּי מָנָא. אַתְיָא דִשְׁמוּאֵל כְּרִבִּי חִייָה וּדְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה כְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אָמַר רִבִּי אִימִּי. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁהֵן נֶחְלָקִין בְּפֵירוּת.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

סוכה שבעה וכו'. גרסי' להא לעיל בפ''ו דברכות בהלכה ו' עד סוף הל':

צריך אדם לפסול סוכתו מבעוד יום. אם רוצה הוא לסעוד בסוכה גם בלילי י''ט האחרון אז צריך הוא לפסול הסוכה מבעוד יום ולעשות בה איזה דבר הפוסלה כדי שלא יהא נראה כמוסיף ויושב בסוכה בשמיני עצרת:

צריך לקדש בתוך ביתו. אפי' רוצה הוא לאכול בסוכה בלילי י''ט האחרון מ''מ צריך הוא שיאמר הקידוש בתוך ביתו מפני שהוא מזכיר בקידוש את יום שמיני עצרת הזה ואינו שייך לסוכה:

קידש בבית זה וכו'. בעלמא קאי אם קידש בבית זה ונמלך והלך לאכול בבית אחר צריך לקדש פעם אחרת במקום שהוא אוכל שאין קידוש אלא במקום סעודה:

בשם רב. ובברכות גריס כאן ר' הושעי' ומשמיה דרב הוא דקאמר וכדמוכח מדלקמן דגרסינן להו לתרוייהו:

מי שסוכתו עריבה עליו. ורוצה לאכול גם בלילה בתוכה מקדש וכי' ופליגי ר' אבון ור' מנא בפירושא דמילתייהו דרב ושמואל דר' אבון קאמר דלא פלוגין רב ושמואל בהדדי דמה דקאמר רב מי שסוכתו עריבה עליו מקדש בתוך ביתו ועולה ואוכל בתוך סוכתו אלמא דיכול לקדש בבית זה ולאכול בבית אחר מיירי בשלא היה בדעתו לאכול בבית אחר כלומר בשעה שקידש לא היה בדעתו לאכול בבית זה שקידש וזהו בית אחר נקרא שאינו בבית שהוא אוכל אחר כך אלא שהיה מתחלה בדעתו על אותו בית עצמו שהוא אוכל אח''כ והלכך קאמר דיכול לכתחלה לקדש בתוך ביתו על מנת לאכול בסוכה שאין כאן שינוי דעת משעת הקידוש לשעת הסעודה:

ומה דאמר שמואל אם קידש בבית זה ונמלך וכו' בשהיה בדעתו לאכול בבית אחר. כלומר שבתחלה היה בדעתו לאכול באותו הבית שקידש והוא בית אחר מזה שאוכל בו עכשיו ואח''כ נמלך הוא לאכול בבית שאוכל עכשיו הלכך צריך לקדש פעם אחרת הואיל ובשעת הקידוש לא היה בדעתו על אותו הבית שאוכל בו:

א''ר מנא. דלא היא דהא על כרחך הני תרתי לישני דרב פליגי אהדדי הא דלעיל דר' חייה בר אשי בשם רב צריך אדם לפסול סוכתו מבעוד יום דאלמא שאין לו תקנה אחרת לאכול בה בלילי י''ט האחרון אלא שיפסול אותה ואז יקדש ויאכל בתוכה ואלו להאי לישנא דר' הושעיה בשם רב מי שסוכתו עריבה עליו כו' א''כ ע''כ דס''ל שאין צריך לפסול הסוכה דהא איכא תקנתא לקדש בתוך ביתו ולאכול בתוך הסוכה שהרי עכשיו אינו מזכיר של שמיני עצרת בסוכה והגע עצמך שאם פוסל הוא סוכתו אמאי לא יאכל ויקדש במקום אחד אלא ודאי דפליגי מר אמר הכי אמר רב ומר אמר הכי אמר רב והשתא דאתינן להכי לא תימא דרב ושמואל לא פליגי בדינא דקידוש למאי דאמר ר' הושעי' בשמיה דרב וכדבעי ר' אבין לפרושי למילתייהו אלא הכי היא דהואי דאתיא דשמואל דס''ל שצריך שיקדש בבית שהוא אוכל כדר' חייה דלעיל בשם רב שאין לו תקנה אחרת לאכול בלילי י''ט האחרון בסוכה אם לא שפוסלה מבעוד יום ואז יקדש ויאכל בתוכה. ודר' הושעיא משמיה דרב דקאמר מי שסוכתו עריבה עליו וכו' אלמא דאיכא תקנתא שאין צריך לפוסלה כר' יהושע בן לוי דאיהו קאמר צריך לקדש בתוך ביתו אם רוצה לאכול בסוכה וש''מ דמותר לעשות כן והשתא הא דרב בהך לישנא דר' הושעי' משמיה פליג אדשמואל בדינא דקידוש ודלא כר' אבון:

א''ר אימי זאת אומרת וכו'. התם בברכות קאי דלעיל קאמר התם דחלוקין הן בענין דקתני במתני' שם הסיבו אחד מברך לכולן אם דוקא בפת הוא או אפי' ביין ופירות נמי דינא הכי ומהאי דלעיל ש''מ דחלוקין הן גם בפירות וכדפרישית שם:

Souccah

Daf 20b

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת פּוֹמְפֵּי לַדָּבָר. יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה בְשֵׁם מְנַחֵם יוֹתָפַייָה. 20b דְּרִבִּי עֲקִיבָה הִיא. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּבַר תּוֹרָה.

Traduction

Les sonneries avaient lieu, dit R. Yossé b. Hanina, pour donner plus d’éclat à cette cérémonie. Yossé b. Hanina dit au nom de Menahem de Yotfi que cet acte est conforme à l’avis de R. aqiba, qui dit: la libation de l’eau est due en vertu d’une prescription biblique.

Pnei Moshe non traduit

גמ' כדי לעשות פומפי לדבר. לפיכך היו תוקעין ומריעין כשהגיעו לשער המים לעשית פומבי ופרסום לדבר וזהו מפני הצדוקין שאינם מודים בניסוך המים ודוגמא שאמרי בפ''י דמנחות. גבי קצירת העומר במוצאי י''ט שהיה נקצר בעסק גדול מפני הבייתוסין שאומרין אין קצירת העומר במוצאי י''ט:

דר''ע היא. הא דקתני מחזקת שלשת לוגין כר' עקיבה הוא דאמר ניסוך המים בחג דבר תורה הוא דדריש ונסכיה בשני ניסוכין הכתוב מדבר א' ניסוך המים ואחד ניסוך היין ואיתקש ניסוך המים לניסוך היין שהפחות שבנסכי היין שלשת לוגין כדכתיב רביעית ההין לכבש:

תַּמָּן תַּנִּינָן. רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. אַף הַמְנַסֵּךְ מַיִם בֶּחָג בַּחוּץ חַייָב. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שִׁיטַּת רִבִּי לָֽעְזָר כְּשִׁיטַּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. כְּמַה דְרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּבַר תּוֹרָה. כֵּן רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּבַר תּוֹרָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי כְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מִילּוּייָן לְשֵׁם הַחָג. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי כְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מִילּוּייָן לְשֵׁם הַחָג. מָאן דְּאָמַר. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מִילּוּייָן לְשֵׁם הַחָג. רִבִּי לָֽעְזָר כְּרִבִּי עֲקִיבָה. וּמָאן דְּאָמַר. אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא מִילּוּייָן לְשֵׁם הַחָג. רִבִּי לָֽעְזָר כְּרַבָּנִן. לֵית יְכִיל. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שִׁיטַּת רִבִּי לָֽעְזָר כְּשִׁיטַּת רִבִּי עֲקִיבָה רַבּוֹ. כְּמַה דְרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּבַר תּוֹרָה. כֵּן רִבִּי לָֽעְזָר אוֹמֵר. נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּבַר תּוֹרָה. מַה נְפַק מִבֵּינֵהוֹן. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. וְהוּא שֶׁנִּיסֵּךְ שְׁלֹשֶׁת לוּגִין בִּפְנִים וּשְׁלֹשֶׁת לוּגִין בַּחוּץ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יֵשׁ לָהֶן שֵׁיעוּר. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵין לָהֶן שֵׁיעוּר. מָאן דְּאָמַר. יֵשׁ לָהֶן שֵׁיעוּר. פָּטוּר. וּמָאן דְּאָמַר. אֵין לָהֶן שֵׁיעוּר. חַייָב.

Traduction

On a enseigné ailleurs (102)(Zevahim 12, 6).: comme il est interdit d’égorger au dehors, il est aussi défendu de verser au dehors la libation d’eau due à la fête des tabernacles, selon R. Éliézer. Or, dit R. Yohanan, tout le raisonnement de R. Éliézer est conforme à l’avis de son maître R. aqiba, l’un et l’autre partageant le même avis sur le caractère légal de la libation d’eau. Il y a toutefois une distinction à établir entre ces 2 opinions; selon un enseignement émis au nom de R. Éliézer, l’emplissage de la bouteille devra être effectué dès le principe en vue de la fête seule; selon un autre enseignement au nom du même, cette destination spéciale n’est pas indispensable. Le 1er de ces avis s’explique en disant que R. Éliézer adopte l’avis de son maître R. aqiba; mais comment justifier l’autre opinion? On ne saurait dire que R. Éliézer adopte l’avis des autres sages, puisque R. Yohanan vient d’exprimer le contraire. Donc, la distinction entre ces 2 avis a lieu, dit R. Zeira, au cas où l’on aurait versé 3 lougs à l’intérieur et 3 au dehors; en ce cas, il faut, selon les uns, une mesure stricte (et dès lors il n’y a pas de culpabilité, puisqu’il n’y a pas la mesure stricte pour une libation à l’intérieur); selon d’autres, la mesure n’est pas exigible (et l’on serait coupable, vu la possibilité d’opérer la libation, discussion analogue par conséquent à l’exigence d’un remplissage avec destination spéciale à la fête).

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. בזבחים פי''ג השוחט ומעלה בחוץ וכו' ר' אלעזר אומר אף המנסך מי החג בחג בחוץ חייב ואמר ר' יוחנן כל שיטת ר' אלעזר בשיטת ר''ע רבו היא דהוא ר' אלעזר בן שמוע תלמידו של ר''ע:

דכמה דר''ע אמר וכו'. ולפיכך מחייב עליהן בחוץ:

מה נפיק מן ביניהון אית תניי תני וכו'. כלומר דקס''ד מדקאמר בשיטת ר''ע רבו משמע דמילתיה אזלא כר''ע רבו ואיכא איזה נ''מ ביניהן דלא לגמרי ס''ל כר''ע אלא יש חילוק ביניהן וכדאשכחן דפליגי תנאי בדברי ר''א דאית תנא דקאמר בשמיה שצריך שיהא מילואן בתחלה לשם חג וקידשו:

ואית תנא דתני בשם ר''א שא''צ שיהו מילואן בתחלה לשם חג והשתא קס''ד דלהאי מ''ד לא ס''ל לר''א כר''ע רבו אלא כרבנן והלכך א''צ שיהא מילואן לשם חג וקאמר עלה הש''ס דלית יכיל למימר הכי ולאו מילתא היא הא דאמרת דהא אמר ר' יוחנן וכו'. א''נ האי מה נפק מן ביניהון אהני תנאי אליבא דר''א קאי דאית תניי תני וכו' וקס''ד דהאי תנא אליבא דר''א ס''ל דר''א כרבנן דאין ניסוך מים מד''ת והלכך א''צ למלאן לשם חג. ומדחה הש''ס דלאו מילתא היא דלית יכיל למימר הכי דהא אמר ר' יוחנן וכו' ומדמחייב עליהן בחוץ ע''כ כר''ע רבו ס''ל:

מה נפק מן ביניהון א''ר זעירא והוא וכו'. כלומר אלא במאי פליגי הני תנאי ואליבא דר''א וקאמר ר' זעירא הא הוא דאיכא בינייהו דאשכחן דפליגי תנאי אם יש שיעור למי החג או לא והשתא בהא פליגי שאם ניסך ג' לוגין בפנים ואח''כ ניסך ג' לוגין בחוץ דלמ''ד יש להן שיעור והיינו ג' לוגין ותו לא א''כ פטור הוא על אותן שבחוץ דהא שוב אינן ראוין לניסוך בפנים ומ''ד אין להן שיעור חייב והשתא תליא פלוגתא דתנאי דלעיל בפלוגתא דהני תנאי שאם צריך שיהא מילואן לשם חג א''כ אין להן שיעור וכל שמילאן לשם חג מיחייב עליהן בחוץ ומאן דאמר א''צ למלאן לשם חג אלא מה ששייך לחג הוא לחג והיינו ג' לוגין וא''כ לדידיה על ג' לוגין השניים פטור הוא בחוץ:

יוֹסֵי בַּר אַשְׁייָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. צְרִיכִין הַסְּפָלִים לִהְיוֹת פְּקוּקִין בִּשְׁעַת הַנִּיסּוּךְ. מַה טַעַם בַּקֹּ֗דֶשׁ הַסֵּ֛ךְ נֶ֥סֶךְ שֵׁכָר֖ לַיי.

Traduction

Yossé b. Ashian dit au nom de Resh Lakish: les bassins devront être bouchés au moment de la libation, selon ce verset (Nb 28, 7): C’est dans le lieu saint que l’on versera la 1ibation de vin pur (103)Littral.Ê: Boisson nivranteÊ; il faut donc qu'il y en ait pleins bords, sans le laisser couler de suite., en l’honneur de l’Éternel.

Pnei Moshe non traduit

להיות פקוקין בשעת הניסוך מ''ט דכתיב בקדש הסך נסך שכר לה'. לשון שביעה ושכרות שיהא ניכרין וצפין מלמעלה דרך שביעה ומליאה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source